יש לכם תוסף נגישות באתר? סיכוי גבוה שהאתר שלכם לא נגיש. לבדיקת אתר חינם ←
WEB-A
נגישות

תקני נגישות לאפליקציות בישראל ובחו"ל

אלי למבז עודכן 01.11.2026 5 דקות קריאה

בעשור האחרון עברה הפעילות העסקית שינוי מהותי. יותר ויותר ארגונים מבינים שלקוחות מעדיפים חוויית שימוש אישית, זמינה ומיידית, ולכן משקיעים באפליקציות ייעודיות לרכישה, לקבלת מידע, למתן שירות או לתקשורת ישירה עם הלקוח. אולם בעידן שבו נגישות דיגיטלית הפכה לחובה ולא לרשות, אפליקציה שאינה נגישה היא לא רק חוסר שוויון, אלא גם חיסרון עסקי מובהק.

למה חשוב להנגיש אפליקציות?

מעבר לעמידה בדרישות החוק, הנגשת אפליקציות משפרת את חוויית המשתמש של כולם, לא רק של אנשים עם מוגבלות. אפליקציה נגישה היא ברורה יותר, נוחה יותר ומובנת יותר, ולכן גם מוכרת טוב יותר, מדורגת גבוה יותר ומעוררת אמון.

הנגשה נכונה מאפשרת לכל אדם, כולל אנשים עם לקויות ראייה, שמיעה, קוגניציה או מוגבלות פיזית, לצרוך מידע ולבצע פעולות באפליקציה עם טכנולוגיות מסייעות כמו קורא מסך, פקודות קוליות או הגדלת טקסט. במילים אחרות, אפליקציה נגישה היא אפליקציה שמכבדת את כל המשתמשים, בלי יוצא מן הכלל.

האם חלה חובה להנגיש אפליקציה?

אחרי פרסום תקנה 35 בנושא הנגשת אתרים, אנשים וחברות רבים שאלו האם התקנה מתייחסת גם לאפליקציות (יישומים) לטלפונים חכמים, טאבלטים או מערכות אינטראקטיביות אחרות. מה שעורר את השאלה הוא שהתקן עצמו התייחס לאתרי אינטרנט ולא למערכות אחרות.

הנציבות התייחסה לשאלה והנחתה שיש להנגיש יישומים אלה ככל שניתן לפי התקן, בהתחשבות מלאה בכלים העומדים לרשות המתכנת ובמערכות ההפעלה שעליהן האפליקציה רצה. לצורך הבהרה, הרביזיה שפורסמה מחריגה את התקן הישראלי לגבי אפליקציות, אבל מפרטת את הנושאים שצריך לטפל בהם בהנגשת אפליקציה. היא מגדירה שאפליקציות לטלפונים חכמים, לטאבלטים או למחשבים ייעודיים יהיו נגישות לפי הוראות התקן ככל שניתן, עם דגש על ההתאמות החזותיות ועל הניווט באפליקציה.

הנגשת אפליקציה שונה מהנגשת אתר, כי הכלים שעומדים לרשות המתכנת מוגבלים לפי מערכת ההפעלה. לרוב האפליקציה צריכה להתאים לכמה מערכות הפעלה, וזה הופך את הנגישות בה למורכבת הרבה יותר. הרביזיה עדכנה שאפליקציות צריכות להיות נגישות בשתי מערכות הפעלה נפוצות, ולנציב יש הזכות לקבוע באילו מערכות.

מה דורשות התקנות בישראל?

נכון למועד כתיבת המאמר, אין תקן ייעודי ונפרד להנגשת אפליקציות. תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפנה לתקן הישראלי 5568, שמבוסס על עקרונות WCAG של ארגון W3C. המשמעות היא שכל אפליקציה, iOS או אנדרואיד, נדרשת לעמוד בדרישות דומות לאתרים נגישים:

  • קריאות מלאה בקורא מסך.
  • ניווט ממוקד בלי צורך במחוות מורכבות.
  • התאמת צבעים וניגודיות.
  • טקסט חלופי לרכיבים גרפיים.
  • שליטה בקצב התנועה והאנימציות.
  • קישורים, תפריטים וטפסים נגישים לכל משתמש.

אפליקציה שלא עומדת בדרישות עלולה לחשוף את העסק לתביעות יקרות ולפגוע באמון הציבור. לעומת זאת, אפליקציה נגישה מעידה על אחריות ומחויבות לערכים חברתיים.

פטור מהנגשת אפליקציה

חברות ובעלי עסקים שיש להם גם אתר רספונסיבי (מותאם למובייל) וגם אפליקציה, שהשימוש בהם זהה לחלוטין, אינם חייבים להנגיש את האפליקציה. לדוגמה, עסק להזמנת אוכל שיש לו אפליקציה וגם אתר רספונסיבי שמאפשר בדיוק את אותה הזמנה, לא צריך להנגיש את האפליקציה, אבל עליו לוודא שהאתר נגיש גם במחשב וגם במובייל.

חשוב להדגיש: אם יש באפליקציה אפשרויות רבות שאי אפשר לבצע דרך האתר, הפטור לא תקף, ובעל המערכת מחויב להנגיש גם את האפליקציה.

ומה לגבי אפליקציות בינלאומיות?

בעידן שבו עסקים רבים משווקים גם לקהלים בחו"ל, חשוב להבין שדרישות הנגישות לא אחידות בכל המדינות. בארצות הברית, לדוגמה, פועלים לפי Section 508 של ה-Rehabilitation Act, ולפי החוק הפדרלי המרכזי ADA (Americans with Disabilities Act), שמחייב גם אפליקציות ואתרים להציע נגישות מלאה למשתמשים עם מוגבלות. גם התקנים האמריקאיים מבוססים על WCAG, אבל כוללים דגשים ייחודיים:

  • התאמה למגוון רחב במיוחד של מכשירים ומערכות הפעלה.
  • שימוש עקבי בתגי ARIA ובאלמנטים סמנטיים.
  • דרישות נוספות לתאימות עם קוראי מסך מסוימים.

באירופה חל חוק הנגישות האירופי (EAA), שבתוקף מאז יוני 2025 ומכסה גם אפליקציות. הצוות שלנו מעניק ייעוץ והנגשה גם לאפליקציות בינלאומיות, לפי התקנים האמריקאיים והאירופיים, כך שהאפליקציה תעמוד גם בדרישות הישראליות וגם בסטנדרטים של ADA ו-WCAG, ותהיה מוכנה לפעילות גלובלית.

ההבחנה בין נגישות לשימושיות

רבים חושבים שאפליקציה "נוחה לשימוש" היא גם אפליקציה נגישה, אבל ההבדל מהותי. שימושיות עוסקת בקלות ובמהירות שבה המשתמש מבצע פעולה. נגישות עוסקת באפשרות לבצע את הפעולה בכלל, גם כשהמשתמש נעזר באמצעי מסייע. תפריט יפהפה עם אייקונים צבעוניים, למשל, עשוי להיות שימושי מאוד למשתמש רגיל, אבל בלתי ניתן לזיהוי למי שמסתייע בקורא מסך. לכן בתכנון האפליקציה כדאי לשלב מומחה נגישות דיגיטלית, שיבחן את הממשק מנקודת המבט של כל המשתמשים.

הנגשת אפליקציות בעידן הבינה המלאכותית

יש מי שסבורים שבינה מלאכותית תוכל "לטפל" בנגישות אוטומטית. בפועל, גם אם כלים חכמים עוזרים לאתר תקלות טכניות, רק בדיקה אנושית מקצועית מבטיחה עמידה אמיתית בתקנות. AI יכול להצביע על אזורים בעייתיים, אבל הוא לא מבין הקשרים, לא בוחן את חוויית המשתמש בפועל ולא מרגיש מה המשתמש מרגיש מול המסך.

מתי ואיך מנגישים?

הדרך הנכונה ביותר להנגיש אפליקציה היא כבר בשלב הפיתוח, ולא אחרי השקת הגרסה הסופית. שילוב עקרונות Accessibility by Design באפיון חוסך זמן, עלויות ותיקונים מיותרים. גם אפליקציה קיימת אפשר בהחלט לבדוק ולתקן. את השלבים המעשיים, למנהלי מוצר, מעצבים ומפתחים, פירטנו במדריך איך להנגיש אפליקציה.

WEB-A: תהליך מלא מהבדיקה ועד ההצהרה

WEB-A מבצעת תהליך שלם שכולל ייעוץ, בדיקה, ליווי והפקת הצהרת נגישות לפי התקן הישראלי 5568. הצוות כולל מומחי נגישות ומפתחים מנוסים, שעובדים יחד כדי שהאפליקציה תעמוד בכל הדרישות הטכנולוגיות והחווייתיות. בודקים לעומק עם טכנולוגיות מסייעות ב-iOS ובאנדרואיד, מפיקים דוח עם הנחיות מדויקות לכל תיקון, בודקים שוב אחרי התיקונים, ורק אז נמסרת הצהרת נגישות מלאה וברורה. פרטים על השירות: הנגשת אפליקציות.

לסיכום

הנגשת אפליקציות היא לא עוד "חובה רגולטורית", אלא הזדמנות אמיתית ליצור חוויית משתמש אנושית, שוויונית ומתקדמת. אפליקציה נגישה מכבדת את המשתמשים שלה, תורמת לתדמית המותג ומחזקת את מעמדו בשוק. אם אתם מפתחים או מחזיקים אפליקציה עסקית, זה הזמן לוודא שהיא נגישה באמת.

השאירו פרטים לבדיקה ראשונית ללא עלות, ותקבלו הצעת מחיר תוך יום עסקים אחד.

שאלות ותשובות

האם יש תקן ישראלי נפרד לאפליקציות?

לא. תקנה 35 מפנה לתקן 5568, והרביזיה מפרטת מה צריך לטפל בו באפליקציות.

יש לי אתר רספונסיבי נגיש ואפליקציה זהה. אני חייב להנגיש את האפליקציה?

אם השימוש בהם זהה לחלוטין, לא. אם באפליקציה יש פעולות שאי אפשר לבצע באתר, הפטור לא תקף.

כמה מערכות הפעלה צריך להנגיש?

לפי הרביזיה, שתי מערכות הפעלה נפוצות, ולנציב יש הזכות לקבוע אילו.

אלי למבז
מייסד ומנכ״ל WEB-A

מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, תקן ישראלי 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.

חושבים שהאתר שלכם חשוף?

אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.