יש לכם תוסף נגישות באתר? סיכוי גבוה שהאתר שלכם לא נגיש. לבדיקת אתר חינם ←
WEB-A
תביעות

אחריות משפטית להנגשת אתר: על מי היא חלה, ומה באמת מגן עליכם

אלי למבז עודכן 27.10.2026 2 דקות קריאה

האחריות המשפטית להנגשת אתרים בישראל מוטלת על בעל השירות - כלומר בעל האתר או העסק - לפי חוק השוויון ותקנות השירות, ובהתאם לתקן ישראלי 5568. חוזה עם ספק תוסף או «אישור נגישות» כללי אינו מעביר את האחריות הציבורית לצד שלישי.

במאמר הזה אני מסביר מה משמעות הבטחות «אחריות משפטית», מתי חלה תקופת תיקון, ומה נחשב תיעוד אמיתי.

מי אחראי לפי החוק?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות התאמות נגישות לשירות קובעים שבעל השירות נושא באחריות להבטיח שהאתר עומד בתקן ישראלי 5568. החוק לא מכיר בהעברת האחריות הזו בחוזה לספק צד ג'.

גם אם נחתם הסכם עם חברת תוספים או סופק «אישור נגישות», האחריות נשארת אצלכם. התביעה, ככלל, מוגשת לבעל העסק/האתר - לא לספק התוסף.

«אחריות משפטית» של ספק - מה זה אומר בפועל?

כשמוגשת תביעה, בעלי אתרים שמסתמכים על אחריות של ספק מוצאים את עצמם מגנים מול התובע כנתבעים. כדי לממש אחריות של הספק צריך לרוב הודעת צד ג' - הליך ארוך ויקר יותר. זה לא «כיסוי אוטומטי».

מה המשמעות האמיתית של 60 הימים?

חלק מהחברות מציעות «הגנה» בדמות התחייבות לתקן ליקויים תוך 60 יום מהתראה. חשוב להבין: הוראת ה-60 יום בתקנות לא חלה בכל מקרה.

היא רלוונטית בעיקר כשמדובר בסטייה מדרישות התקן - אתר שקרוב לעמידה וצריך השלמה. כשמדובר בהפרה מהותית (למשל בלי בדיקה ידנית, בלי התאמות בקוד, תוסף בלבד) - התובע עשוי להגיש הליך בלי אותו חלון. לכן הסתמכות על «מכתב התראה של 60 יום» כביטוח מלא עלולה להיות מדומה.

תוסף, תלות ותיעוד

תוסף נגישות הוא רכיב חיצוני. אם הוא חדל לפעול (תקלה, עדכון, שינוי מבנה, הפסקת שירות) - חלק מההתאמות נעלמות. ברוב ההסכמים האחריות של הספק מוגבלת. לפי החוק האחריות כלפי המשתמש נשארת אצל בעל האתר.

מה נחשב הוכחה אמיתית לתקן ישראלי 5568?

נציבות שוויון זכויות מכירה בתיעוד על גבי הדוח/הטופס הסטטוטורי שפורסם באתר הנציבות. תהליך מסודר כולל:

  1. בדיקה ידנית לפי קריטריוני התקן ברמת AA.
  2. תיקון בקוד האתר (לא Overlay בלבד).
  3. מילוי דוח עם ליקויים, אופן טיפול וצילומי מסך.
  4. הצהרת נגישות מעודכנת.

«אישור כללי» בלי דוח מפורט אינו תחליף לתיעוד הזה.

שורה תחתונה

אל תסתפקו בהתחייבות ל«אחריות משפטית» או באישור גנרי. השקעה בתהליך הנגשה שקוף ומתועד היא ההבדל בין אתר שנראה נגיש לבין אתר עם תיעוד אמיתי.

אם התקבלה פנייה או מכתב - ראו גם את מאמר מכתב ההתראה / מדריך התביעות. אם ברור שנדרש תיקון בקוד - עוברים לתהליך הנגשה מתועד.

המידע במאמר זה אינו ייעוץ משפטי. בכל סוגיה משפטית יש להתייעץ עם עורך דין.

אלי למבז
מייסד ומנכ״ל WEB-A

מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, תקן ישראלי 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.

חושבים שהאתר שלכם חשוף?

אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.