בתקופה האחרונה אני רואה עלייה ברורה בכמות הפניות שבעלי עסקים מקבלים על כך שהאתר שלהם לא נגיש לאנשים עם מוגבלות. לפעמים זה מכתב, לפעמים מייל, לפעמים שיחה עם עורך דין. הפחד ברור. מה שפחות ברור לרבים הוא מה באמת אפשר לעשות לפני שמגיעים לשם, ומה כדאי לסדר מיד כשכבר הגיעה פנייה.
במאמר הזה אני מפרק את שלוש הסיבות העיקריות לתלונה או לתביעה בנושא נגישות באינטרנט, ומה ביכולתכם לעשות כדי לצמצם את הסיכון. זה מידע כללי מהשטח ומתוך התקנות. אין כאן ייעוץ משפטי. בנושאים משפטיים יש להתייעץ עם עורך דין. במקביל, יועץ נגישות לאתרי אינטרנט יכול להגיד לכם מה לתקן באתר עצמו.
למה פתאום מגיעות כל כך הרבה פניות על אתר לא נגיש
אנשים עם מוגבלות משתמשים באתרים כמו כולם: לקנות, להזמין תור, לקרוא מידע, להשאיר פרטים. כשהאתר חוסם אותם - בלי מקלדת, בלי קורא מסך, בלי הצהרה ברורה - נוצרת פגיעה אמיתית בשירות. מתלוננים ועורכי דין פונים יותר כי יש בסיס בתקנות, ויש גם ציפייה שהאתר יעבוד לכולם.
מבחינת בעל העסק זה לא רק "עניין משפטי". אתר שלא נגיש מאבד לקוחות, פוגע באמון, ומבזבז זמן על כיבוי שריפות במקום על שירות. לכן המטרה כאן היא לא להפחיד, אלא לסדר את מה שניתן לסדר בצורה ברורה.
שלוש הסיבות העיקריות לתביעה או לתלונה
רוב הפניות שאני רואה מתחלקות לשלוש סוגיות:
- אי פרסום הצהרת נגישות מלאה ומפורטת באתר.
- אי פרסום התאמות הנגישות שבוצעו באתר ובעסק הפיזי.
- אי עמידה בתקן ישראלי 5568 - כלומר האתר עצמו לא מאפשר שימוש סביר עם טכנולוגיות מסייעות.
שתי הראשונות קשורות בעיקר למידע שאתם מפרסמים. השלישית קשורה לקוד, לתבניות ולתהליך הנגשה מלא. בהמשך אני מתייחס לכל אחת בנפרד.
הצהרת נגישות מלאה - מה חייב להופיע
כל בעל אתר צריך לפרסם הצהרת נגישות שמכילה את המידע הרלוונטי למשתמש על נגישות האתר ועל העסק הפיזי, אם יש קבלת קהל. ההצהרה עצמה חייבת להיות כתובה בצורה נגישה - גם למי שמשתמש בקורא מסך - ולכלול מידע אמיתי על ההתאמות שבוצעו, לא משפטים כלליים שהועתקו מאתר אחר.
בסוף ההצהרה מפרסמים את פרטי רכז הנגישות או מי שאחראי על הנושא בארגון: טלפון ישיר, מייל ישיר, ודרך פנייה מהירה. בלי "טופס כללי בלבד" שאין לו מענה. וכן - תאריך עדכון ברור ובולט.
כדי לכתוב הצהרה מלאה הכנו מדריך מעשי עם מה שחייב להופיע. אפשר להתחיל כאן: הצהרת נגישות לאתר.
פרסום התאמות הנגישות באתר ובעסק
התאמות הנגישות הן חלק בלתי נפרד מהצהרה מלאה. הן מתחלקות לשניים:
- התאמות שבוצעו באתר (ניווט במקלדת, כותרות, טפסים, מדיה, וכו').
- התאמות שבוצעו בעסק הפיזי שבו אתם מקבלים קהל (חניה, כניסה, שירותים, לולאת שמע וכו' - לפי מה שרלוונטי אצלכם).
בתקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש חובה לפרסם את הסדרי הנגישות הקיימים בצורה מפורטת וברורה. החובה חלה על עסקים שמקבלים קהל במקום פיזי ומחויבים בהתאמות נגישות - בהתאם לסוג העסק ולתקנות. לא כל אתר תדמית בלי קבלת קהל זהה לחנות עם סניף. בודקים את התחולה, לא מעתיקים מהשכן. ותביעות מגיעות גם על זה - לא רק על קוד האתר.
לגבי האתר - יועץ נגישות דיגיטלית יודע למפות מה כבר קיים ומה חסר, כדי שתוכלו לפרסם את זה בצורה מדויקת. לגבי המקום הפיזי - מורשה נגישות שירות / מתו״ס הוא הכתובת הנכונה לפרטים המקצועיים של ההתאמות במבנה.
זכרו למי ההצהרה מיועדת: לאנשים עם מוגבלות שרוצים להבין אם הם יכולים להגיע אליכם, להשתמש בשירות ולרכוש. ככל שהמידע ברור יותר, כך יש יותר סיכוי שיפנו אליכם - ופחות סיכוי שיצטרכו לנחש או להתלונן. פרסום הסדרים פיזיים הוא גם חובה במקרים רבים, וגם הזדמנות עסקית פשוטה.
עמידה בתקן ישראלי 5568 - הסוגיה המורכבת יותר
כאן מדובר במצב שבו אדם עם מוגבלות לא מצליח להשתמש באתר עם טכנולוגיות מסייעות - למשל קורא מסך או ניווט במקלדת בלבד - כי האתר לא עומד בדרישות תקן ישראלי 5568. הפנייה יכולה להגיע כתלונה, כמכתב התראה, או דרך עורך דין.
זו בדרך כלל הסוגיה המורכבת יותר משתי הקודמות. לא מספיק "לפרסם הצהרה". צריך תהליך: סקר נגישות שממפה אי-התאמות, תיקון בקוד על ידי מתכנת, ובדיקה חוזרת שהתיקונים באמת עובדים. הזמן תלוי בכמות התבניות הייחודיות, בכמות הממצאים, ובקצב העבודה של מי שמתקן.
הבסיס הרגולטורי שאני מדבר עליו כאן קשור בעיקר לתקנות 34 ו-35 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע״ג-2013, ולתקן ישראלי 5568. שוב: זה הסבר כללי, לא חוות דעת משפטית על המקרה שלכם.
קיבלתם פנייה - סדר פעולות ראשוני
אם כבר הגיע מכתב או פנייה - אל תתעלמו, ואל תשלחו תשובה ארוכה בלי לבדוק את האתר. קודם מבינים מה נטען, אחר כך בודקים בפועל מה קורה באתר, ורק אז מתנהלים מול הפונה עם עורך דין כשצריך.
לסדר הפעולות המפורט אחרי מכתב התראה יש מאמר נפרד: קיבלתם מכתב התראה על נגישות? כך מגיבים נכון. כאן המטרה היא המניעה וההבנה של שלוש הסוגיות - לא לשכפל את מדריך התגובה.
מה אנחנו יכולים לעזור בו, ומה חייב עורך דין
WEB-A יכולה לעזור בצד המקצועי של האתר: להבין מה חסר מול תקן ישראלי 5568, ללוות תיקון בקוד, לכתוב או לעדכן הצהרת נגישות, ולבנות תהליך מסודר שלא נשען על "כפתור נגישות" בלבד. אם אתם על הגבול או שקיבלתם פנייה - דברו איתנו, ואנחנו נדאג להעביר אתכם גם למי שצריך להתייעצות משפטית כשזה המקום.
עורך דין הוא מי שמנהל את ההתנהלות המשפטית מול התובע או המתלונן. אנחנו לא מחליפים אותו, ולא מבטיחים תוצאה משפטית. אנחנו כן יכולים לתת לכם תמונה ברורה על מצב האתר ועל הצעדים המקצועיים הנכונים קדימה.
בכל שאלה על הצהרה, על התאמות, או על עמידה בתקן ישראלי 5568 - מוזמנים לפנות. נעבור אתכם על סוג האתר ועל השירות שאתם מציעים, ונגיד ביושר מה כדאי לעשות עכשיו.
מומחה להנגשת אתרי אינטרנט וקצין הגנת פרטיות מוסמך (DPO). מעל 9 שנות ניסיון בליווי ארגונים לעמידה בתקנות הנגישות, תקן ישראלי 5568 ובחוק הגנת הפרטיות.
חושבים שהאתר שלכם חשוף?
אל תישארו עם התחושה. שלחו כתובת אתר ונחזור אליכם עם תמונת מצב ראשונית, בלי התחייבות.