נגישות אתרים: מה זה, למי זה חשוב, ואיך הופכים אתר לנגיש באמת
מה זה נגישות אתרים, למי זה חשוב, מה התקן דורש, ואיך נראה תהליך הנגשה מההתחלה ועד ההצהרה.
נגישות אתרים פירושה שאנשים עם מוגבלות, בראייה, בשמיעה, בתנועה או מוגבלות קוגניטיבית, יכולים לתפוס את המידע באתר, להבין אותו, לנווט בו ולפעול בו, בעצמם או בעזרת טכנולוגיה מסייעת כמו קורא מסך. בישראל, אתר שמספק שירות לציבור צריך לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA. בפועל, זה אומר להנגיש שלוש שכבות: את מבנה האתר בקוד, את התוכן שעולה אליו, ואת המסמכים שאפשר להוריד ממנו.
מה זה נגישות אתרים
בסרטון הזה אני מסביר מה זה נגישות אתרים בשפה פשוטה, ולמה זה חשוב גם מעבר לחובה החוקית.
נגישות אתרים, נגישות דיגיטלית, הנגשת המידע באינטרנט: כולם מדברים על אותו דבר. התאמה של הסביבה הדיגיטלית, והתוכן שמתפרסם בה, כך שכל אחד יוכל להשתמש בה. וזה לא רק אתרים: גם אפליקציות, מערכות הזמנה, טפסים מקוונים, סרטונים ומסמכים.
הרבה בעלי עסקים שומעים על זה לראשונה כשמגיעה תלונה או מכתב ממשתמש שלא הצליח להשתמש באתר. זה יוצר לחץ, ולכן אני מתחיל תמיד מההסבר הפשוט: מה זה, למי זה חשוב, ומה עושים.
בסרטון: 3 סיבות להנגיש
- 0:36 עמידה בדרישות התקן הישראלי, והפחתת החשיפה לתלונות.
- 1:11 התאמה לטכנולוגיות מסייעות, כמו תוכנה להקראת מסך.
- 1:44 חשיפה לקהל חדש שעד היום לא יכול היה לקנות מכם.
למי זה חשוב
לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-1.3 מיליארד אנשים בעולם, כ-16% מהאוכלוסייה, חיים עם מוגבלות משמעותית. אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות מכירה בגישה לטכנולוגיות מידע ותקשורת כחלק מהזכות לנגישות. אתר נגיש מותאם בין השאר ל:
- אנשים עיוורים או עם לקות ראייה, שמשתמשים בקורא מסך או בהגדלה.
- אנשים חירשים וכבדי שמיעה, שצריכים כתוביות ותמלול.
- אנשים עם מוגבלות מוטורית, שלא יכולים להשתמש בעכבר ומנווטים במקלדת או בכלי שמדמה אותה.
- אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, נוירולוגית או לקויות למידה.
ומי עוד נהנה? אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלות זמנית אחרי תאונה או ניתוח, מי שמרכיב משקפיים, ילדים, מי שגולש מהנייד או עם חיבור איטי. אתר נגיש הוא אתר נוח יותר לכולם.
תחשבו על אתר לחיפוש עבודה שאינו נגיש: הוא לא רק לא נוח, הוא מונע מאנשים הזדמנות תעסוקה שמתפרסמת לכל השאר. האינטרנט יכול לפצות על חסמים מהעולם הפיזי, אבל רק כשהוא בנוי נכון.
מה החוק והתקן דורשים
בישראל, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ובמיוחד תקנה 35, מחייבות מי שמספק שירות לציבור דרך אתר או אפליקציה להנגיש אותם לפי התקן הישראלי 5568 ברמה AA. התקן מבוסס על הנחיות WCAG הבינלאומיות. בנוסף, צריך לפרסם באתר הצהרת נגישות. מה התקן כולל בפועל, במאמר תקן ישראלי 5568.
האחריות על הנגשת האתר, והשירותים שניתנים דרכו, היא של בעל האתר או המפעיל שלו, גם אם מישהו אחר בנה אותו. לכן כבר לפני הקמה או שדרוג, כדאי לחדד מול מי שבונה שהאתר צריך להיות נגיש, ולהכניס את זה להסכם.
יתרונות להנגשה, מעבר לחובה
כל תהליך הנגשת האתר מעניק אופטימיזציה טובה יותר לאתר שלכם למנועי החיפוש. בעת ביצוע ההתאמות הנדרשות אתם הופכים את האתר לקריא ונוח יותר לשימוש, גם לגולשים וגם למנועי החיפוש שמחפשים להציג לגולש את המידע הטוב ביותר עבורו. בכך שאתם מנגישים את המידע, אתם "מגישים" אותו בצורה פשוטה יותר. מעבר לזה, יש עוד כמה יתרונות:
- שיפור המוניטין של העסק, שדוגל בהתאמת המרחב הדיגיטלי לכולם.
- שיפור חוויית הלקוח ואופן השימוש באתר.
- הרחבת קהל היעד: קהל שלא יכול היה להגיע אליכם קודם, כי האתר לא היה נגיש.
- הפחתת הסיכוי לתלונות או תביעות בנושא נגישות באינטרנט.
4 העקרונות של נגישות אתרים
| עיקרון | השאלה | דוגמה |
|---|---|---|
| ניתן לתפיסה | האם כל משתמש מצליח לקלוט את המידע, בחושים שלו ובטכנולוגיה שהוא משתמש בה? | טקסט חלופי לתמונות, כתוביות לסרטונים, ניגודיות מספקת |
| ניתן לתפעול | האם אפשר להגיע לכל רכיב ולהפעיל אותו גם בלי עכבר? | ניווט מלא במקלדת, פוקוס גלוי, בלי מלכודות |
| מובן | האם המשתמש יודע מה יקרה לפני שהוא לוחץ? | אייקון רשת חברתית שאומר לאן הוא מוביל, טפסים עם הנחיות ברורות |
| עמיד | האם האתר ממשיך לעבוד עם טכנולוגיות מסייעות ודפדפנים, גם אחרי עדכונים? | קוד תקין, ובדיקה של כל רכיב חדש שנוסף |
העיקרון הרביעי הוא זה שהכי קל לשכוח. הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. הוספתם רכיב או שדרגתם מערכת? מצוין. עכשיו ודאו שהוא נגיש.
3 השכבות שצריך להנגיש
כאן אני מראה את שלוש השכבות שצריך להנגיש: מבנה האתר, התוכן שעולה אליו, והמסמכים להורדה.
| שכבה | מה כוללת | מי מטפל |
|---|---|---|
| מבנה האתר | תפריט, כותרות, תבניות, טפסים, רכיבים שחוזרים בכל עמוד. משתנה רק בפיתוח | מפתח, בהנחיית מומחה נגישות |
| תוכן | טקסטים, תמונות, סרטונים, עמודים חדשים. משתנה כל הזמן | מי שמעלה תוכן, אחרי הדרכה |
| מסמכים | קבצי PDF, Word ו-Excel להורדה: תקנון, טפסים, מדריכים | מי שמפיק את המסמכים, אחרי הדרכה |
מבנה האתר נבדק פעם אחת ומתוקן בקוד. התוכן והמסמכים הם החלק שמשתנה, ולכן הם גם החלק שבו אתרים "מאבדים" את הנגישות שלהם. במסמכים בודקים בין השאר: שם קובץ מדויק, היררכיית כותרות, מרווחי שורות, פונט ברור, קישורים ברורים, וטקסט חלופי לכל תמונה.
בסרטון: מבנה, תוכן ומסמכים
- 0:00 הנגשת המבנה בקוד, ולמה אייקון נגישות לא מספיק.
- 1:02 הנגשת תוכן: אותם כללים לכל מה שמעלים לאתר.
- 1:36 התקן מתחלק לפלטפורמה ולתכנים שעולים אליה.
- 2:07 הנגשת מסמכים, ואיך אדם עיוור קורא מסמך.
נגישות ויזואלית ונגישות תפעולית
כדי לפשט את הבדיקה, אני מחלק אותה לשני סוגים:
- נגישות ויזואלית: איך האתר נראה. ניגודיות צבעים, טקסט חלופי, היררכיית כותרות, הגדלה בלי שבירה. בודקים בעין ובקורא מסך, שמשמיע בדיוק מה זמין לו.
- נגישות תפעולית: איך משתמשים באתר. ניווט במקלדת, תפריטים, חיפוש, סינונים, טפסים, חלונות קופצים. כאן נמצאים רוב הקריטריונים המורכבים, ובדרך כלל נדרשת עבודת קוד.
אחרי בדיקה אני ממליץ להתחיל בתיקונים הוויזואליים, שהם בדרך כלל קלים יותר, ורק אחר כך לעבור לתפעוליים. ואת שני הסוגים צריך לבדוק גם במובייל, כי המבנה משתנה בין מכשירים ומערכות הפעלה.
החסמים שאני פוגש הכי הרבה
- תמונות שמעבירות מסר בלי טקסט חלופי.
- טקסט שכתוב בתוך תמונה ולא כטקסט חי.
- כותרות שאינן מתויגות, או מתויגות בלי סדר.
- סדר ניווט לא הגיוני, שמבלבל משתמשי מקלדת וקורא מסך.
- שדות טופס בלי תוויות.
- טבלאות שבנויות לא נכון.
- ניגודיות צבעים נמוכה.
- סרטונים בלי כתוביות.
- אין הצהרת נגישות, או שהיא הועתקה מאתר אחר.
את חלק מהחסמים האלה אפשר לזהות לבד: ניווט במקלדת בלבד, הגדלת תצוגה, ובדיקה עם קורא מסך על עמוד אחד או שניים.
איך מנגישים אתר אינטרנט: 9 צעדים מעשיים
נושא הנגשת האתר אינו נושא פשוט שכל אחד יכול לבצע, כי מדובר בשינויים טכניים בקוד האתר ובשינוי התוכן לצורה נגישה וזמינה יותר לקהל הרחב. בכל זאת, חשוב לי שתבינו איך מנגישים אתר בצורה הטובה ביותר, ואיך יודעים שהחברה או יועץ הנגישות שבחרתם אכן עושים את העבודה. את חלק מהצעדים האלה תוכלו לעשות אפילו לבד.
1. עוד לא בניתם אתר? בחרו פלטפורמה ותבנית נגישות
מערכות קוד פתוח כמו וורדפרס, שהיא המערכת הנפוצה ביותר לאתרי תדמית ומכירות, מאפשרות לעמוד בדרישות הנגישות בקלות יחסית. המפתחים של וורדפרס יצרו התאמות רבות לנגישות, ויש בקהילה צוות ייעודי שמתמחה בנושא ומלווה את עדכוני הליבה. גם בג'ומלה ובמערכות אחרות אפשר להגיע לאתר נגיש. לפני שבוחרים, ודאו שהתבנית עצמה תומכת בשינויים ושתהליך ההנגשה יכול להתבצע בה במלואו.
2. השתמשו בקוד סמנטי
בעת הכנסת תוכן או תבנית חדשה, זכרו תמיד שהמידע מיועד לכולם. קוד סמנטי נכון הוא חלק בלתי נפרד מהנגשת האתר, ולמעשה הדרך היחידה שבה אדם שאינו יכול לצרוך מידע ויזואלי מבין מה מופיע בעמוד. כמה סימונים חשובים:
- header: מציין את אזור הכותרת של האתר או של מקטע. את הכותרות עצמן (H1, H2, H3) מסווגים לפי הסדר ההיררכי שלהן בתוכן.
- article: מסמן תוכן עצמאי, שאפשר לקרוא בנפרד משאר האתר.
- table: מודיע לתוכנה להקראת מסך שהמשתמש הגיע לטבלה.
- footer: מציין שהגעתם לחלק התחתון של האתר, שלרוב מכיל מידע משני.
3. נסו לנווט באתר רק עם המקלדת
קשה לדמיין את החיים בלי עכבר, אבל יש לא מעט אנשים שלא יכולים להשתמש בו או לאחוז בו. ניווט במקלדת משרת בעיקר אנשים עם מוגבלות פיזית או קוגניטיבית שמשתמשים בטכנולוגיה מסייעת: מקלדות מותאמות, תוכנות לזיהוי דיבור ותוכנות להקראת מסך. עבור רבים, זו הדרך היחידה לגלוש באינטרנט. המשמעות: הגולש צריך להגיע לכל רכיב חיוני בעמוד רק באמצעות המקלדת, לרוב עם מקש TAB שמעביר מרכיב לחיץ אחד לבא.
4. הוסיפו טקסט חלופי לכל תמונה שמעבירה מידע
תוכנות להקראת מסך לא "מבינות" מידע שכתוב או מוטמע על גבי תמונה, ולכן חשוב לתת לה טקסט חלופי מתאים. מעבר לכך, טקסט חלופי מעביר את המסר גם למי שחיבור האינטרנט שלו איטי והתמונה לא נטענת, ועוזר לתמונה להופיע בחיפוש התמונות של גוגל. באתרי וורדפרס, למשל, יש תיבה ייעודית לכך. תהפכו את זה להרגל. ובאותה הזדמנות, עברו על התמונות באתר וודאו שאין טקסט חשוב שמוטמע בתוכן התמונה עצמה.
5. היזהרו עם טבלאות וחלונות פנימיים (IFRAME)
טבלאות הן דרך מהירה להציג המון נתונים בצורה מסודרת, אבל בניווט במקלדת או בטכנולוגיה מסייעת הן לא תמיד מתנהגות כמו שמצפים. השתמשו בהן רק כשאין דרך אחרת להציג את המידע בצורה ברורה. החלטתם בכל זאת להשתמש בטבלה? ודאו שהיא בנויה נכון, עם כותרות עמודה ושורה.
6. בחרו צבעים עם ניגודיות מספקת
צבעים משפיעים מאוד על התחושה של הגולש, אבל הם חייבים לעמוד בדרישות. יחס הניגודיות בין טקסט רגיל לרקע שלו צריך להיות לפחות 4.5:1, ובטקסט גדול לפחות 3:1. כדאי לבחור את הצבעים ביחס כזה כבר מההתחלה. ועוד דבר: אל תעבירו מידע רק באמצעות צבע. הודעת שגיאה בטופס שמוצגת רק באדום, בלי טקסט, לא תהיה מובנת לאדם עיוור צבעים.
7. תכננו טפסים נגישים
טפסים הם לרוב הדרך היחידה של הגולש ליצור קשר עם בעל העסק. טופס לא נגיש מונע מאנשים עם מוגבלות לפנות אליכם, ופוגע בכם, כי פנייה כזו יכולה להפוך למכירה. ודאו שאפשר לעבור בין השדות לפי הסדר, שלכל שדה יש תווית ברורה (עדיף "דואר אלקטרוני" על פני "דוא"ל"), ושהודעות השגיאה מופיעות בצורה מלאה וברורה. הרי בשביל זה הן קיימות.
8. אפשרו דילוג לתוכן המרכזי
לא פעם אני נתקל באתרים עם תפריט עמוס קטגוריות ותתי תפריטים. משתמש מקלדת צריך לעבור את כולם לפני שהוא מגיע לתוכן, ואם הוא טעה באמצע, זה כבר ממש מתסכל. הוסיפו קישור "דלג לתוכן" בתחילת העמוד, שמאפשר להגיע ישירות למידע החשוב.
9. כתוביות, קישורים ברורים וכותרות
אנשים חירשים או כבדי שמיעה נעזרים בכתוביות שמופיעות לאורך כל הסרטון, באתר וגם ביוטיוב וברשתות החברתיות. קישור צריך להיות ברור ומפורט, כך שהמשתמש ידע בדיוק לאן הוא מגיע. ושימוש נכון בכותרות, כותרת ראשית וכותרות משנה לפי סוג המידע, מאפשר לנווט בקלות בין הנושאים בעמוד.
הצעדים האלה לא מחליפים בדיקה מקצועית, אבל הם מכסים חלק נכבד מהבסיס. זה נכון שלא ניתן להנגיש אתר ב-100%, כי יש אינספור סוגי מוגבלויות. אבל ברגע שטיפלתם ברוב הליקויים, הקטנתם משמעותית את הסיכוי לתלונות, ופתחתם את האתר לקהל רחב יותר.
ומה עם תוסף נגישות?
תוסף נגישות, האייקון שמופיע בצד המסך, משנה את התצוגה: מגדיל, משנה צבעים. הוא לא מתקן את המבנה של האתר, לא מוסיף טקסט חלופי, לא מתקן טפסים ולא מנגיש מסמכים או סרטונים. נוסף על כך, ראיתי תוספים שפגעו בזמני הטעינה ובחוויית המשתמש במובייל. הנגשה אמיתית נעשית בקוד של האתר.
רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד?
השאירו שם וטלפון, ואחזור אליכם לגבי בדיקה והנגשה של האתר.
איך נראה תהליך הנגשה
- בדיקה מקיפה של האתר מול כל הקריטריונים בתקן, ידנית ועם טכנולוגיות מסייעות.
- דוח ליקויים, עם הסבר לכל ליקוי ואיך מתקנים אותו.
- תיקון בקוד על ידי המפתח, בשלב הפיתוח או באתר קיים.
- בדיקה חוזרת שמוודאת שהליקויים תוקנו.
- הנגשת התוכן והמסמכים, והדרכה למי שמעלה אותם.
- כתיבת הצהרת נגישות: מה הונגש, מה לא, הסדרי נגישות פיזיים אם יש, ופרטי רכז הנגישות.
- מעקב שוטף: כל תבנית או רכיב חדש נבדקים לפני שהם עולים.
הכי זול להנגיש כבר באפיון ובפיתוח. שינוי מבנה של אתר גמור לוקח הרבה יותר זמן וכסף. ומי עושה מה: מומחה הנגישות בודק, מנחה ומלווה. המפתח מתקן בקוד. ומי שכותב תוכן מקבל הדרכה, כדי שכל מה שהוא מעלה יהיה נגיש.
מה יועץ נגישות לאתרים עושה
- בדיקת נגישות מקיפה לפי התקן.
- ליווי בזמן התיקונים ואחריהם, כולל תכנים ומסמכים חדשים.
- הדרכות לצוותים לפי התפקיד ולפי סוג התוכן שהם מפרסמים.
- ייעוץ בהנגשת סרטונים ומידע ויזואלי.
- כתיבת הצהרת נגישות לפי הממצאים באתר ובעסק.
השאלה אינה באיזו שפה האתר כתוב, אלא למי הוא פונה. אם הוא נותן שירות גם לקהל בישראל, ההנחה היא שחלה עליו חובת ההנגשה. נגישות אתרים היא חלק מנגישות דיגיטלית, שכוללת גם אפליקציות, מסמכים וסרטונים. ואחרי שהאתר הונגש: קובעים נוהל לכל תוכן חדש, לכל מסמך ולכל רכיב חדש, עם בדיקה חוזרת אחרי שדרוגים.
שאלות ותשובות
איך מנגישים אתר אינטרנט?
בודקים את האתר מול התקן, מתקנים בקוד (מבנה סמנטי, מקלדת, טפסים, צבעים), מנגישים את התוכן והמסמכים, בודקים שוב ומפרסמים הצהרת נגישות.
אפשר להנגיש אתר לבד?
חלק מהצעדים כן: טקסט חלופי, כותרות, קישורים וכתוביות. מבנה, טפסים ורכיבים מורכבים דורשים עבודת קוד ובדיקה מקצועית.
רוצים שנעשה זאת עבורכם?
מחפשים מישהו שילווה את כל התהליך, מהבדיקה ועד הצהרת הנגישות והמעקב השוטף? זה מה שאנחנו עושים במסגרת ליווי מלא בהנגשת אתר אינטרנט.
המידע במדריך זה נועד לידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי. בנושאים משפטיים יש להתייעץ עם עורך דין.
מעדיפים שנעשה את זה בשבילכם?
אנחנו מנגישים אתרי אינטרנט מקצה לקצה: בדיקת נגישות ידנית, תיקון בקוד האתר, בדיקת נגישות חוזרת וכתיבת הצהרת נגישות מותאמת אישית. ספרו לנו על האתר ונדאג לחזור אליכם בהקדם.