בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר הבקשות לתובענות ייצוגיות נגד חברות במשק הישראלי, בעקבות שליחת דיוור פרסומי (ספאם) ללקוחות שלא נתנו את הסכמתם המפורשת. מדובר על הודעות פרסומת, ניוזלטר ואף הודעה הכוללת הטבות מסוימות וספציפיות למשתמש בהתאם לפרטיו האישיים. אישור של תובענה ייצוגית אחת מהווה תקדים משמעותי – ומאות תובעים פוטנציאליים עשויים לנצל אותו כקרקע פורייה להגשת תביעות נוספות. הסיכון הוא כנגד כל סוגי החברות והארגונים אשר מבצעות שילוח של הודעות היכולות להוות כ-"הודעות ספאם" מבחינת המשתמשים.

עבור חברות, המשמעות ברורה: כל שליחת ניוזלטר, הודעת SMS או מייל שיווקי שלא מנוהל בצורה נכונה – עלול להפוך לחשיפה משפטית משמעותית ופגיעה במוניטין החברה.

מה הקשר בין דיוור, הגנת הפרטיות ותובענות ייצוגיות

מה קובע החוק – תיקון 40 לחוק התקשורת – "חוק הספאם"

איסור שליחת דבר פרסומת באמצעים שונים (כגון אמצעים מקוונים או שיחות טלפון). ההתייחסות היא לפרסומות באמצעות כתובות מייל, הודעות SMS, הודעה מוקלטת וכו'.

יש לציין שהכוונה היא שלילת פרסומת ללא הסכמה מפורשת מראש ובכתב.

לעניין ההסכמה, יש לחדד מספר נושאים מרכזיים וחשובים שלא כולם מכירים:

• • ההסכמה יכולה להינתן גם באמצעים אלקטרוניים (טופס אינטרנטי, הודעת, SMS מייל חוזר וכו").
  • ברירת מחדל מסומנת מראש (תיבה שסומנה אוטומטית ולא בצורה אקטיבית על ידי המשתמש) – אינה נחשבת הסכמה, ולכן יש לוודא שהתיבות המופיעות בטפסים שבאתר לא יהיו מסומנות באופן אוטומטי, אלא רק לבחירת המשתמש.
  • חובת סימון אקטיבית בטופס המקוון או בהודעה עצמה שאותה ממלא המשתמש.
  • חובת גילוי בהסכמה: הנמען חייב לדעת בבירור למה הוא מסכים – מהות הפרסומים שיקבל ומי הגורם השולח.

בכל הודעה פרסומית הנשלחת ללקוח חייב להופיע המידע הבא בצורה בולטת ונגישה:

• • יש לציין שמדובר "בדבר פרסומת" – יש לוודא שהמידע מופיע באופן ברור בנושא ההודעה.
  • פרטי מלאים של השולח (שם, שם החברה, כתובת, אמצעי ליצירת קשר וכ"ו).
  • מנגנון הסרה פשוט, חינמי ונגיש – למשל "הסר"  או "הסרה מרשימת הדיוור" בלחיצה אחת או מתן אפשרות של שליחת מייל חוזר לאותו מייל שממנו הגיעה ההודעה.
    • יש לשים לב שהרבה פעמים נשלחות הודעות ספאם (גם במייל וגם בהודעות SMS), שדורש מהמשתמש לשלוח הודעה לטלפון אחר או לכתובת מייל אחרת, נושא זה אינו תקין ומאלץ את המשתמש לבצע מספר פעולות כדי לבקש את הסרתו מהמאגר. כמצוין בחוק, יש לוודא כי אופן בקשת ההסרה הינו פשוט וקל לכל משתמש (גם למשתמשים שאין להם ידע טכני).

מנגנון הסרה תקין שפועל כנדרש: אם נשלחה בקשת הסרה, חייבת להינתן אפשרות הסרה מיידית, ולאחריה חל איסור להמשיך לשלוח.

• • מנגנון הסרה נגיש ובולט לעין.
  • בעת דרישתו של הנמען להסירו מהמאגר, הנושא חייב להיות מבוצע בצורה אוטומטית, כלומר הסרת המידע ונתוניו האישיים של הנמען תבוצע מהמאגר עצמו ולא ישלחו אליו יותר הודעות או פרסומות אחרות.

סנקציות וחשיפות משפטיות בשל שליחת "ספאם" ללא הסכמה

בעלי עסקים וחברות חייבים להבין שהשלכות של שליחת הודעות פרסומיות ללא הסכמה אינן מסתכמות רק באי־נוחות ללקוח – אלא בחשיפה משפטית וכלכלית משמעותית:

• פיצוי סטטוטורי אישי: החוק מאפשר לכל נמען אשר קיבל הודעה שאינה מורשת לתבוע פיצוי של עד 1,000 ₪ לכל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק. הפיצוי יינתן ללא הוכחת נזק ע"י הנמען, כלומר הוא לא חייב להוכיח שאכן נגרם לו נזק כלשהו בעת קבלת ההודעה או הפרסום.
• תובענות ייצוגיות: כאן טמון הסיכון הגדול ביותר. אם מוגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם קבוצה רחבה של נמענים (מאות או אלפים), הפיצוי המצטבר עלול להגיע לסכומים של מיליוני שקלים. מעבר לעלות הכספית – מדובר גם בפגיעה ממשית במוניטין החברה ובאמון הציבור שעלול להפסיק לרכוש את שירותיה.

מה נדרש לבצע במאגר המידע בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ותיקון 13

כל מאגר מידע המשמש לצורכי שיווק או פרסום חייב להיות מנוהל בהתאם לחוק.
ניהול תקין כולל: תיעוד מקורות המידע, הרשאות גישה מעודכנות, שמירה על אבטחת מידע ובקרה שוטפת על שימושים במידע.

להלן 2 דוגמאות שכדאי לשים אליהן לב בעת שאתם מחזיקים במאגרי נתונים:

•  במקרה שבמאגר קיימים פרטי קשר של נמענים שהתקבלו בצורה לא חוקית – למשל באמצעות רכישת רשימות דיוור מפוקפקות, העברת מידע מצד שלישי ללא הסכמה, או אפילו גניבת מידע – השולח עלול להיחשף לתביעות ולסנקציות חמורות ביותר, גם לעניין חוק הספאם וגם לעניין חוק הפרטיות ותיקון 13.
• במצב שבו מאגר המידע לא עודכן באופן שוטף או שוחזר מגיבוי ישן שאינו רלוונטי עוד – מצב שבו נכללים בו נמענים שביקשו להסיר את עצמם או כאלה שכבר אינם משתמשים בשירותי הארגון – כל פנייה חוזרת אליהם באמצעות דיוור שיווקי תיחשב כהפרה של הוראות החוק. מעבר לחשיפה האישית של פיצוי סטטוטורי, מקרה כזה עלול לשמש עילה משמעותית להגשת תובענה ייצוגית נגד החברה, תוך חשיפה לסכומים מצטברים גבוהים מאוד.

• וידוא לגבי הרשאות הגישה למאגר: רק משתמשים מורשים יכולים לגשת, ויש לעדכן הרשאות באופן שוטף.
• שמירת נתוני המאגר בצורה מאובטחת ותקינה בהתאם להוראות החוק
  • יש לבחון בצורה מקצועית (לרוב ניתן לבצע זאת באמצעות ממונה הגנת המידע DPO), האם מדובר במידע אישי או מידע בעל רגישות מיוחדת (מידע רגיש). אמצעי האבטחה חייב להיות מותאם לסוג המידע ולכמות המשתמשים הרשומים במאגר המידע.
  •  מומלץ להתייעץ עם DPO או מנהל אבטחת מידע לגבי אופן שמירת המידע, ניהול הרשאות גישה או חסימה של משתמשים שאינם מורשים עוד למאגר הנתונים.
• שימוש מדויק בהתאם למטרה שלשמה המידע נאסף: מאגר שהוגדר למשל לשירות לקוחות – לא ניתן לעשות בו שימוש לשיווק אם לא ניתן לכך אישור נפרד.