לאחרונה פנתה אליי חברה גדולה ומוכרת, שעשתה מהלך חשוב מאוד: הם שכרו משרד עורכי דין מוביל כדי להטמיע באתר את כל נושא הפרטיות (Privacy) בהתאם לתיקונים החדשים בחוק.

הם השקיעו זמן, משאבים וכסף כדי לוודא שהניסוחים המשפטיים שלהם מושלמים ("ברזל"). רגע לפני ההשקה, הם ביקשו ממני לעשות בדיקה טכנית אחרונה ולוודא שהכול הוטמע כנדרש.

נכנסתי לאתר, עברתי על המסמכים, ועל פניו – עורכי הדין עשו עבודה מצוינת. הטקסט היה מעודכן, מקיף ותואם לחלוטין לדרישות החוק.

אבל אז התחלתי לבדוק את הדבר שרוב עורכי הדין לא בודקים: את הנגישות של הקוד, הם לא בודקים האם משתמשים עם מוגבלות יוכלו גם לצרוך את המידע בצורה שווה.  מהר מאוד גיליתי שהחברה, שרצתה להגן על עצמה, בעצם חשפה את עצמה לסיכון כפול.

הבעיה: טקסט משפטי מושלם בתוך מסמך או רכיב שהוא אינו נגיש

בבדיקה הטכנית זיהיתי שלושה כשלים קריטיים, שהופכים את כל עבודת הניסוח המשפטי ללא רלוונטית עבור ציבור שלם של גולשים:

1. מסמך המדיניות עצמו לא היה נגיש: המסמך הועלה בצורה שאינה נגישה, כלומר במבנה שהתוכנה להקראת מסך (תוכנה המשמשת עיוורים וכבדי ראייה), לא יכלה לזהות את המידע בצורה תקינה. מבחינת הגולש המסתייע בטכנולוגיה מסייעת, המסמך הזה פשוט לא היה קיים.

2. באנר העוגיות (Cookies) לא היה נגיש: הבאנר שכולם נחשפו אליו לאחרונה, באנר שקופץ ומבקש אישור על הבנת נושא הפרטיות שפורסם באתר, לא היה זמין למשתמשים המנווטים באמצעות מקלדת ולאנשים עם עיוורון  שאינם יכולים להשתמש בעכבר. במצב כזה, משתמש עם מוגבלות שניסה להגיע לכפתור ה"אישור" או לכפתור ה"הגדרות" באמצעות המקש TAB, פשוט לא הצליח להגיע ולתפעל בצורה תקינה.

3. אישור ההסכמה למדיניות הפרטיות בטופס, לא היה נגיש: בתיבת הסימון (Checkbox) שבה המשתמש נדרש לאשר את קריאת מסמך מדיניות הפרטיות, לא הוגדר "לייבל" (Label) מסודר בקוד שצריך להיות זמין לקורא מסך. המשמעות? קורא המסך הקריא למשתמש "תיבת סימון", אבל לא הקריא על מה הוא מסמן. המשתמש התבקש לאשר משהו שהוא לא באמת מבין, הפרת נגישות חמורה ופגיעה בפרטיות המשתמשים עם מוגבלות..

למה זה חושף אתכם לתביעה משפטית מורכבת?

כאן טמונה הבעיה הגדולה. כשאתם מטמיעים הגנות פרטיות בצורה לא נגישה, אתם חושפים את העסק שלכם לשני סוגים של תביעות בו זמנית:

1. תביעה על היעדר נגישות: חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב שכל רכיב באתר, בוודאי רכיבים קריטיים כמו תנאי שימוש, יהיה נגיש (תקן 5568).

2. כשל בהגנת הפרטיות: החוק דורש שהסכמת המשתמש לשימוש במידע שלו תהיה "הסכמה מדעת". אם המשתמש לא מסוגל טכנית לקרוא את המסמך או לשמוע על מה הוא חותם. במקרה כזה ההסכמה שלו אינה תקפה משפטית.

במילים פשוטות: המנגנון שנועד להגן עליכם משפטית בנושא פרטיות האתר, חושף אתכם לשתי סוגיות מורכבות  ברגע שהוא לא נגיש.

הפתרון: בחירת בחברה שמבינה גם בפרטיות וגם בנגישות

המסקנה מהסיפור הזה היא חד משמעית. בעידן הדיגיטלי של היום, משפט וטכנולוגיה חייבים להיות יחד.

כשאתם מטמיעים סוגיות בעולם הפרטיות, או כל שינוי משפטי באתר, אל תסתפקו רק באישור של עורך הדין על הטקסט. ודאו שהחברה המבצעת את ההטמעה הטכנית מבינה לעומק גם בנגישות אתרים ושהמידע שהוטמע אכן נגיש ועומד בהוראות החוק.

"כמו שהבנתם מהסיפור, הפער בין ה'משפטי' ל'טכני' הוא בדיוק המקום שבו עסקים נופלים. אנחנו כאן כדי לגשר על הפער הזה. אני מזמין אתכם להכיר אותנו קצת יותר לעומק, ולבחור בנו כחברה שתלווה אתכם לאורך כל התהליך. אנו מבטיחים לספק לאתר האינטרנט שלכם מעטפת הגנה אמיתית – גם בעולם הפרטיות וגם בעולם הנגישות. 

למה דווקא לבחור בנו? השילוב המנצח בין פרטיות לנגישות אתרים.