ביום 24 במרץ 2025 נכנס לתוקפו תיקון מספר 4 לחוק התקשורת הדיגיטלית עם גופים ציבוריים (התשע"ח–2018), שפורסם ברשומות. מדובר בצעד משמעותי במסגרת קידום הדיגיטציה של השירות הציבורי בישראל, תוך מתן דגש מיוחד על הרחבת הנגישות לשירותים באמצעות ערוצים דיגיטליים, שיפור יעילות התהליכים המנהליים והעמקת הקשר בין האזרחים לבין הרשויות המקומיות.

תיקון זה מעגן בחוק את עקרונותיה של החלטת ממשלה 2273 מה-31 באוקטובר 2024, אשר נועדה לקדם חדשנות במגזר הציבורי ולזרז את פריסת השירותים המקוונים לציבור הרחב.

מטרות התיקון

תיקון מס' 4 נועד להשיג מספר מטרות מרכזיות:

• שיפור איכות וזמינות השירותים הציבוריים.
• האצת תהליכי דיגיטציה במגזר הציבורי.
• הגברת שביעות רצון האזרחים והעסקים.
• חיזוק אמון הציבור ברשויות המקומיות.
• צמצום בירוקרטיה ונגישות טובה יותר לשירותים מרחוק.

הגדרת "שירות נפוץ"

החוק מגדיר "שירות נפוץ" כשירות ציבורי אשר ניתן:

שירות הניתן ללמעלה מ־5,000 יחידים או ליותר מ־500 תאגידים בשנה קלנדרית אחת, באחת מחמש השנים האחרונות.

סוגי השירותים הכלולים:

• הגשת בקשות לאישורים, רישיונות, תעודות או שינויים במרשם.
• קבלת כספים, נכסים או הטבות (כמו קצבאות או מענקים).
• תשלומי חובה – מסים, אגרות, היטל וכדומה.
• דיווחים ומסירת מידע בהתאם לחוק.
• בקשות למידע מהגוף הציבורי.

הגשת בקשה, בהקשר זה, כוללת גם את התהליכים הנלווים: רישום, זימון תורים, העלאת מסמכים, מעקב אחר סטטוס ותיעוד היסטוריה.

חובות מרכזיות של הרשויות המקומיות

הנגשה דיגיטלית של שירותים נפוצים

כל רשות מקומית מחויבת להנגיש בצורה דיגיטלית את כלל השירותים הנפוצים שהיא מספקת, תוך עמידה בדרישות הגנה על פרטיות, אבטחת מידע והגנת סייבר.

לוחות זמנים ליישום החוק

עבור רוב הרשויות המקומיות:

• עד 23.3.2027 – הנגשה של לפחות 50% מהשירותים הנפוצים.
• עד 23.3.2028 – הנגשה מלאה (100%) של השירותים הנפוצים.

עבור רשויות מועדפות (כגון אום אל-פחם, בני ברק, רהט, טמרה, ביתר עילית, שפרעם):

• עד 23.3.2027 – הנגשה של 50%.
• עד 23.3.2028 – הנגשה של 75%.
• עד 23.3.2029 – הנגשה של 100%.

מנגנון החרגה

החוק מאפשר לרשויות להגיש בקשות לוועדת חריגים, בבקשה לפטור מהנגשה דיגיטלית של שירות מסוים. במקרים בהם קיימות נסיבות ייחודיות, הוועדה תבחן את הבקשה, ושר הפנים רשאי – בהתאם להמלצת הוועדה – להוציא צו המחריג את השירות.

מענה לאוכלוסיות מיוחדות

חובת ההנגשה הדיגיטלית אינה מבטלת את הצורך לספק שירותים גם לאוכלוסיות המתקשות בגישה דיגיטלית, כמו:

• אזרחים חסרי מיומנויות טכנולוגיות.
• אזרחים ללא גישה לאינטרנט או מכשירים מתאימים.

בנוסף, נקבעה הוראת מעבר לפיה שירותים שלא היו מונגשים דיגיטלית לפני כניסת החוק לתוקף, ימשיכו להינתן גם בערוץ לא דיגיטלי עד 23.3.2027.

חובות כלליות על כל הרשויות המקומיות

מיפוי ופרסום שירותים

על כל רשות מקומית:

• לאסוף ולנתח מידע על כלל השירותים שסיפקה לציבור בשנה החולפת.
• לפרסם את המידע באתר האינטרנט שלה עד סוף הרבעון הראשון של כל שנה.
• לוודא שהפרסום נעשה בצורה נוחה לאיתור ועיבוד טכנולוגי.

המידע צריך לכלול:

• סוג מקבלי השירות (יחיד / תאגיד).
• מספר מקבלי שירות בכל ערוץ (פיזי / טלפוני / דיגיטלי).
• מסמכים נדרשים להשלמת השירות.

מדידת שביעות רצון

הרשות נדרשת לבצע סקרי שביעות רצון עבור לפחות 10 שירותים שמספר הלקוחות בהם הוא מהגבוהים ביותר, בכל שנה.
הסקרים יתבצעו לכל ערוצי השירות (למשל: אתר, אפליקציה, דלפק קבלת קהל).

היערכות ליישום והתמיכה מהממשלה

כדי לעמוד בדרישות החוק, מומלץ לכל רשות:

• להקים צוות עבודה רשותי ייעודי ליישום החוק.
• למנות נציג קשר עם מערך הדיגיטל הלאומי.
• להעביר את פרטי איש הקשר לאחראי מטעם המערך הדיגיטלי הלאומי.

סיוע ממערך הדיגיטל הלאומי

היחידה לקידום הדיגיטל בשלטון המקומי תספק לרשויות:

• כלים יישומיים.
• ידע מקצועי.
• ליווי וסיוע בהסרת חסמים.
• מדריך יישום מפורט שצפוי להתפרסם בקרוב.

לסיכום, תיקון מס' 4 לחוק התקשורת הדיגיטלית מהווה צעד חשוב ומהותי בקידום חדשנות, שקיפות ויעילות ברשויות המקומיות. מדובר באתגר לא פשוט, אך גם בהזדמנות יוצאת דופן לשפר את חוויית האזרח ולבנות אמון מחודש בין הציבור לשלטון המקומי.

יישום נכון של החוק יתרום למעבר מתשתית שירות מסורתית למודל שירות דיגיטלי מתקדם, מותאם לעידן המודרני – שירות שהוא נגיש, מהיר, בטוח ויעיל יותר עבור כל תושב ותושבת במדינת ישראל.

כל המידע המופיע במאמר זה הינו למידע כללי בלבד ואינו מהווה עצה או ייעוץ משפטית. בכל נושא משפטי יש להתייעץ עם עורך דין.