בתקופה האחרונה אני מזהה עלייה בביקוש להנגשת מצגות ודפי מוצר עבור חברות שמעוניינות לפרסם את השירותים שהם מציעים כקבצים עצמאיים (כגון קבצי PDF ) הניתנים להורדה דרך האתר שלהם או למשלוח באמצעות דואר אלקטרוני, וואטסאפ וכן הלאה.
חשוב לציין כי כל קובץ שנשלח או ניתן להורדה בדרך כזו או אחרת חייב לעבור תהליך של הנגשה מלאה הכולל מעבר על התוכן, על המבנה שלו ועל הנראות הוויזואלית וזאת כדי לוודא כי הוא עומד בתקנות הנגישות ומותאם לשימוש בקרב אנשים המסתייעים בטכנולוגיות מסייעות.
את תהליך ההנגשה למסמכים מעוצבים כגון מצגות או דפי מוצר אני מבצע בשני שלבים עיקריים:
שלב ראשון: אני מבקש לקבל מהלקוח את הקובץ כתצורת DOC המותאם לשימוש במעבד התמלילים WORD. לאחר קבלת הקובץ אני קורא אותו ומוודא כי הוא בנוי בצורה תקינה והמבנה שלו אכן היררכי ומתאים לשימוש בקרב משתמשים המסתייעים בטכנולוגיות מסייעות.
את עיקר הבדיקה אני מבצע בשלושה חלקים:
- בדיקה באמצעות קורא מסך: שימוש בקורא מסך אשר מקריא את המידע המופיע במסמך לאוזניו של המשתמש וכך מעביר לו את המסר בצורה מלאה וברורה. כאשר הקובץ בנוי בצורה תקינה הקורא מסך יודע בדיוק מה הסדר הנכון שעליו לקרוא את המידע למשתמש ומאפשר לו לדלג בין כותרת, פסקאות או כל אלמנט אחר הרלוונטי למשתמש. התאמת המסמך לקורא מסך רלוונטית גם למידע המופיע כתמונה. בכל תהליך הנגשת מצגת או מדף מוצר אני מוודא כי התמונה מקבלת טקסט אלטרנטיבי מתאים כדי להעביר לגולש את המסר המופיע בה. טקסט אלטרנטיבי הוא חלק חשוב ועיקרי בכל מסמך וכי הוא האפשרות היחידה העומדת בפנינו שבאמצעותה ניתן להנגיש תמונה או אלמנט ויזואלי לאנשים עם מוגבלות בראייה.
- בדיקה באמצעות ניווט במקלדת: אנשים עם בעיות מוטוריות הנעזרים אך ורק באמצעות המקלדת צריכים גם להצליח ולנווט במצגת או בדף המוצר בצורה מלאה. הניווט מתבצע בצורה תקינה כאשר מבנה המסמך בנוי בצורה תקינה וכל האלמנטים מתויגים כפי שצריך בהתאם למבנה שלהם, לחשיבות שלהם ולסדר שבו הם מופיעים במצגת. הניווט במקלדת מאפשר לאותם אנשים לדלג בין כותרת לכותרת, בין הרשימות או בין קישורי עוגן מרכזיים המוטמעים בדף.
- בדיקה ויזואלית : מעבר לבדיקות הפונקציונליות שאני מוודא בחלקים הקודמים של הבדיקה, אני בודק את הנראות הוויזואלית של התוכן. האם הפונט המופיע הוא פונט נגיש, האם הוא כתוב בצורה נכונה והאם הצבעים שהשתמשנו במסגרת התוכן אכן עומדים בניגוד חזותי בהתאם לדרישות התקן.
לאחר שעברתי על כל המסמך והנגשתי אותו בצורה מלאה אני שולח אותו לחברה כדי שתוכל להטמיע אותו כפי שהוא במצגת או בדף המוצר שהם מעוניינת לפרסם לקהל הרחב. ההטמעה חייבת להתבצע בצורה של "העתק והדבק" כדי לשמור על מבנה התוכן ועל היררכיה שבוצעה במסגרת הנגשת המסמך. לאורך התהליך אני מלווה את החברה ומציג בפניה את האפשרויות שעומדות לרשותה בכדי לשמור על מבנה נגיש ונראות ויזואלית מתאימה בהתאם לצבעי המוצג, עיצוב המצגת והמקום שבו הם מעוניינים לפרסם אותה.
שלב שני: לאחר שהחברה הטמיעה את התוכן במסגרת המצגת, אני עובר על המצגת שוב פעם ומוודא כי תגיות והמבנה של תוכן נשמר וכי הוא עדיין בנוי בצורה שהיא נגישה (ככל שאפשר) לאנשים עם מוגבלות. בשלב זה אני מתייחס בעיקר לשם ומבנה הקובץ, הנראות שלו, צבעי הרקע, תמונות שצורפו אליו, גרפים או כל מידע עיצובי אחר המופיע במצגת כדי לשפר את נראותה. בדפי מוצר למשל התהליך הוא טיפה שונה מכיוון שמדובר בדף מוצר שמטרתו העברת המידע של אותו מוצר ספציפי ולא של החברה ולכן החשיבה צריכה להיות ממוקדת למוצר ולאפיק הפרסום שבו הוא הולך להתפרסם.
לאחר שאני מוודא כי המסמך אכן נגיש ועומד בכל הדרישות אני מסביר לחברה כיצד לשמור אותו בתצורת PDF נגישה ומתאימה לשימוש בקרב קוראי מסך, ניווט במקלדת ועוד.
בעת שמירת הקובץ יש לוודא כי שם הקובץ אכן מעביר את מטרת הקובץ בצורה הטובה והפשוטה ביותר. שם הקובץ זהו הנתון הראשון שקורא המסך מקריא למשתמש ולכן בכל מצגת ודף מוצר שאתם מחליטים לפרסם חייב להיקרא בשם פשוט, ברור ותוך כדי העברת המסר בצורה מלאה. קחו בחשבון ששם הקובץ הוא בעצם השלב שבמסגרתו המשתמש מחליט האם להיכנס למצגת ולקרוא אותה או לא ולכן השם הוא קריטי במיוחד לכל התהליך.
לסיכום: במסגרת המאמר התייחסתי בעיקר לקבצים הכוללים תוכן כתוב (כותרות, פסקאות ועוד) ותוכן עיצובי (כגון תמונות, גרפים, רקעים ועוד) ולכן התהליך כולל שני שלבים משמעותיים. במסמך רגיל שאינו נשמר כקובץ עיצובי אני מבצע לרוב רק את השלב הראשון הכולל מעבר על מבנה הקובץ והנגשתו.
לצורך עשיית סדר בנושא התקנות לנגישות מסמכים, אני מזמין אתכם לקרוא את התקנות בעמוד הבא: התקנות המחייבות להנגשת מסמכים
